קרנות פנסיה 
החל מחודש ינואר 2008 חלה חובה חוקית על כל מעביד בישראל להפקיד עבור עובדיהם סכום כסף חודשי (כנגזרת באחוזי משכר העובד) לקרן פנסיה, במטרה להבטיח את זכאותם לקצבה חודשית בגיל פרישה. המעביד יפריש בעבור כל עובד גבר מגיל 21, ובעבור כל עובדת אישה מגיל 20, ועד לגיל פרישה, או לאחריו במידה והעובד בוחר להוסיף ולעבוד.
הרכיבים הביטוחיים הכלולים בקרנות פנסיה
קרן הפנסיה היא מוצר המשלב בין רכיב חיסכון לרכיב ביטוח על פי ריסק- סיכון. מטרתה העיקרית היא הבטחת קצבה חודשית לעובד לאחר גיל פרישה, במטרה לצמצם ככל הניתן את הפער בין ההכנסות בתקופת העבודה לאלה שלאחר גיל פרישה, ולמנוע תלות מוחלטת בקצבאות המדינה.
מלבד רכיב החיסכון, קרנות פנסיה כוללות שני רכיבים ביטוחיים נוספים:
ביטוח חיים מפני מוות- רכיב ביטוחי המבטיח תגמולי ביטוח לשאירי העמית בקרן במקרה של מוות.
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה- רכיב ביטוחי המבטיח קצבה חודשית על פי תנאים מוגדרים מראש לעמית בקרן, במקרה של אובדן היכולת להוסיף ולפרנס את עצמו ומשפחתו כתוצאה מאובדן כושר עבודה, כתוצאה ממחלה או תאונה.
חבות המעסיק כלפי העובד בהקמת קרן פנסיה
בעוד שבעבר קרן פנסיה לעובד הייתה בבחינת הטבת מעסיק, או במסגרת תנאי הסכמים קיבוציים למגזרים שונים במשק, משנת 2008 קבע המחוקק צו הרחבה המחייב את כל המעסיקים במשק להעמיד לטובת עובדיהם קרן פנסיה ולהפקיד באמצעותה סכומי כסף כחוק.